מקור משנה בבא קמא ג׳:ז׳
7 הַמְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר, חַיָּב:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא ג׳:ז׳
7 כד וְהִזִּיק. שֶׁנִּתְּזָה חֲתִיכָה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ אוֹ נָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
8 כה אַחֵר. בַּגְּמָרָא מַצְרְכִינַן לְהוּ. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן מְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הֲוָה אֲמֵינָא מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ לְאַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ דְּאִי מָטְיָא בְּקַעַת הָתָם הָיָה מַזִּיק כֵּיוָן שֶׁרַבִּים מְצוּיִין שָׁם. אֲבָל כְּשֶׁמְּבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁאֵין רַבִּים שָׁם אֵימָא לֹא מִחַיַּב. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מִשּׁוּם דְּלֹא בִּרְשׁוּת קָא עֲבֵיד, דְּמַאן יָהֵיב לֵיהּ רְשׁוּתָא, אֲבָל מְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דְּבִרְשׁוּת קָא עֲבֵיד אֵימָא לֹא מִחַיַּב. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, הָא מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחֵי כוּ'‏ וְהָא כוּ', אֲבָל כְּשֶׁמְּבַקֵּעַ וְהִזִּיק הַכֹּל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵימָא לֹא, צְרִיכָא. וְכָתַב הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף דְּלֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי:
9 כו חַיָּב. נֶזֶק שָׁלֵם. דְּכֹחוֹ הוּא וּכְגוּפוֹ דָּמֵי, וְקָיְמָא לָן אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: